כאנשי חינוך אנחנו פוגשים ללא הרף את המושגים "חוסן", "עמידות" ו"מסוגלות" אצל לומדים. מילים גדולות שפעמים רבות באות לידי ביטוי דרך כלים שנשארים במרחב התיאורטי - שיחות, טקסטים, קלפי רגשות ובמקרים מסויימים דרך עבודה בסביבות דיגיטליות סגורות שבהן פעולה נמחקת בלחיצת כפתור או נשארות בין הילד לאלגוריתם ללא מפגש מוחשי עם אדם מבוגר שיטווח בינו לעולם האמיתי. המציאות היא שעמידות אמיתית אינה נלמדת מתוך הרצאה על חשיבות המאמץ; היא נבנית מתוך התמודדות ישירה עם סביבה שאינה מתפשרת ואינה מרפדת

עדכון אוגוסט עדכון רבעוני על קצה המזלג מהנעשה במרכז עבורכם סגלי ההוראה - 20.8.2026 | ז באלול

קהל יעד: כיתות י׳–י״ב, בדגש על פיזיקה מורחבת | זמן מומלץ: 6–8 שעות אקדמיות* | תחום תוכן מרכזי: פיזיקה - תנע ומתקף, כבידה ותנועה מסלולית | תחומים משיקים: מתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי כדור הארץ, הנדסה ועיצוב מידע *ניתן להרחיב ל־10–12 שעות במסגרת עבודה בין־תחומית, העמקה במכניקה מסלולית או פיתוח מתקדם של הסימולטור. מי הזיז את הירח הוא פרויקט חקר בין־תחומי היוצא מאירוע אמיתי: פגיעת שלב עליון של משגר בירח. האירוע המקומי היה עוצמתי מספיק כדי ליצור מכתש וענן חומר, אך כמעט חסר משמעות ביח

אז עברנו על שישה סימנים שאולי מסתתר כאן שיעור... נו ו? הרי החיבור בין אקטואליה ללמידה לא חדש. בשיעורי אזרחות, התרחשות פוליטית היא דרך מצוינת להדגים ולהבין איך מוסדות ומנגנונים פועלים במציאות: בחירות מאפשרות לדבר על ייצוג ושיטת ממשל, פסיקה חדשה יכולה לפתוח דיון על היחסים בין רשויות, ומשבר פוליטי הופך מושגים שלכאורה חיים בספר למשהו שמתרחש ממש עכשיו. במקרה כזה האירוע הוא חלק מהתוכן שאנחנו מבקשים להבין. במדעים ובתחומי חקר והתנסות החיבור יכול לעבוד מעט אחרת. לפעמים הידיעה היא רק ה

פרויקט Chicken Run הוא אתגר הנדסי רב שלבי, הבוחן מנגנוני תנועה ומאפשר חופש בחירה ופעולה, כי הכי חשוב זה לעזור לג׳ינג׳ר וחבריה לברוח מחוות הגידול (אם לא ראיתם את הסרט תתבגרו ושבו לצפות בו). קהל יעד: כיתות ז'-ט' | זמן מומלץ: 4-6 שעות תחום תוכן: מדע וטכנולוגיה - פיזיקה (אנרגיה, כוחות ותנועה), תהליך התיכון ההנדסי. מה בעמוד: חיבור קוריקולרי | הנחיות | חיבור לתחומי הדעת STEAM | קובץ 3D להדפסת דמות, יומן פרויקט להורדה. עמ;לק - TL;DR התלמידים יתמודדו עם אתגר פתוח: תכנון ובניית מנגנון

באחת הטעויות הפדגוגיות הגדולות של זמננו, מערכת החינוך צמצמה את תהליך התכן ההנדסי לכלי עבודה טכני השמור לשיעורי מדעים ורובוטיקה. אך האמת רדיקלית בהרבה: תכן הנדסי אינו מתכון לבניית תוצרים, אלא האלגוריתם הקוגניטיבי הבסיסי ביותר של המוח האנושי ללמידה ולניהול אי-ודאות. ברשומה זו נבקש לערער על התפיסה המקובלת, ולהציג את סביבת ה-STEAM לא כמפעל הכנה למהנדסי העתיד, אלא כמרחב של "פדגוגיה משקמת" - מקום שמחזיר ללומדים את הזכות להשתמש במנגנון הלמידה האיטרטיבי והטבעי שאיתו נולדנו. כדי להבין