

6 טיפים ממורה STEAM למורה למדעים
אחרי שנים רבות של הוראת מדעים, אני מרגיש בנוח להודות שלא פעם הרגשתי "בודד" בתוך המערכת. למרות שהמדעים הם תחום משמעותי, מצאתי את עצמי פועל לעיתים קרובות בתוך דיסציפלינה סגורה, מנותק מהמתרחש בקצה המסדרון. ככל שנחשפתי לתפיסת ה-STEAM, הבנתי שהכלי העוצמתי ביותר שלה הוא השותפות הבין-מקצועית; כזו שהופכת את המקצוע שאני אוהב למשמעותי יותר עבור התלמידים, ומאפשרת למדעים לקחת חלק פעיל ברשת של ידע. הנה שש טיפים ממני אליכם: שחרור הבלעדיות על הידע: המעבר הקשה ביותר הוא מהעמדה הפרונטלית לתפק


עוברים מהשתלמויות לקהילות למידה מקצועיות
פיתוח מקצועי מגיע במגוון תצורות ולכל אחת מהן תפקיד שונה בהתפתחות שלנו כמורים. קורס מקצועי, על פי רוב, מגיע עם אג'נדה סדורה, סילבוס מובנה ותפיסת על כוללנית. הוא מצוין כדי להעניק פרקטיקות חדשות ולייצר יישור קו פדגוגי, אך יש לו מגבלה. הוא מתקשה לשהות מספיק זמן בתוך הקושי של השטח ואין בו תמיד את המרחב לעבד את הצרכים המשתנים ואת המציאות היומיומית המורכבת של הכיתה. למידה בקהילות נכנסת לרווח הזה. זו אינה עוד דרך להעביר ידע ממומחה לקהל, אלא מהלך שמגיע מהשטח ונשאר מחובר אליו. זהו מעבר


הדפסה בתלת-מימד מפלסטיק גנרי לזהות חומרית
כולנו רגילים ל-PLA וזה בסדר גמור. הוא הפך לסטנדרט כי הוא זמין, הוא סלחן למשתמש, הוא מהיר, והוא מגיע באלף צבעים. הוא כאן, והוא הולך להישאר איתנו עוד המון שנים - וכן, הוא גם זול יחסית. הדאדאיסט המייקרי מביא את עצמו, את תפיסת עולמו, ולעיתים גם את האבסורד, לתוך החומר אבל בואו גם נודה באמת - במרחב היצרני של היום, מדפסת התלת-ממד עצמה כבר לא מרשימה אף אחד. התלמידים והמייקרים מוקפים ביומיום במוצרי פלסטיק תעשייתיים מושלמים, ועוד אובייקט פלסטי מודפס לא ישנה את תפיסת עולמם. בעוד שהשיח ה






